לפני כמה שנים שהחלטתי לעזוב את הצבא ולצאת לעולם החינוך כתבתי קו"ח. התייעצתי עם חבר טוב שיעבור עליהם, הוא הסתכל וראה שבין שלל הדברים שפירטתי שעשיתי כתבתי "מדריך קפוארה".

​

הוא אמר לי שהוא חושב שכדאי להוריד את זה, זה לא מקצועי, זה חוג, תחביב..

חשבתי על זה יומיים והחלטתי להשאיר. שהוא שאל אותי למה, אמרתי לו שהקפוארה מבחינתי היתה ותהיה דרך חיים, נקודת ההתחלה המקצועית שלי בעולם החינוך, משהו משמעותי שבנה אותי כאדם. ומקום עבודה שלא מבין את זה, כנראה שאנחנו לא צריכים לעבוד יחד.

​

כבר הרבה זמן שאני מתכנן לשבת לשיחה עם עידן הררי, שהוא מאסטר לקפוארה, ראש המרכז הישראלי לקפוארה והכי חשוב המאמן שלי!

אני חושב שיש המון מה ללמוד מהקפוארה לעולם החינוך בכלל ולבית ספר בפרט. הקפוארה היא בינתחומית, היא משלבת תנועה, גמישות, כוח, סיבולת לב-ריאה, עדינות, מוזיקה, שפה, תרבות, אקרובטיקה...

​

הקפוארה זה מקום מאוד קהילתי, לכל אחד יש כינוי מיוחד, רוב החבר'ה מהקפוארה לא יודעים (או פעם לא ידעו..) שקוראים לי ניב. קפוארה לא נלחמים אלא משחקים, מלמדים אחד את השני דברים ועוד המון דברים מדהימים שיש מה ללמוד מהם.

​

את השיחה שלנו התחלנו עם ההיסטוריה של עידן בעולם אומנויות הלחימה, מה זה בכלל קפוארה ומהר הגענו לחשיבות של הדרך מול המטרה, דיברנו על מושגים כמו למידה חבויה, חינוך לאוטונומיה, למידה בלתי נפסקת (שתוכלו להרגיש את זה בדרך ההתפחות של עידן בעצמו) ועוד דברים מדהימים.

 

קישורים:

אתר המרכז הישראלי לקפוארה: https://www.icapoeira.co.il/

המייל של עידן לפניות: Edan.capoeira@gmail.com